עמוד הבית
תוכן העניינים
פרקים נבחרים
אודות המחבר
מטופלים וקוראים מגיבים
הזמנת הספר
מאמרים


תאי גזע של סרטן השחלות- המקור להישנות המחלה ולעמידות לכימותרפיה

  הטיפול הקונבנציונאלי הסטנדרטי לסרטן שחלות הוא המשלב הכימותרפי של טקסול וקרבופלטין. כ-80% מהנשים מגיבות לטיפול זה. העובדה המעציבה היא כי מתוך קבוצה זו של מגיבות לכימותרפיה, ב-60% מתוכן המחלה חוזרת כבר בתקופה של השנה הראשונה מתום הטיפולים וב- 80% ואף יותר היא חוזרת בתקופה של 5 שנים מתום תקופת הטיפולים, וזאת גם לאחר ניתוח debulking הכולל לרוב היסטרקטומיה מלאה. לאחר שהמחלה חוזרת, היא כמעט ואינה מגיבה יותר לטיפולים כימותרפיים מכל סוג שהוא. גם בהנחה שאחוז מסוים מהחולות בסרטן שחלות חוזר כן תגבנה לקו כימותרפי שני, הרי שתגובה זו היא זמנית בלבד ולרוב קצרת טווח.

 השאלה הנשאלת אם כן היא, מה הסיבה לחזרת המחלה באחוזים כה גבוהים של המטופלות, וזאת למרות ניתוח וטיפולים כימותרפיים משלימים.
התשובה, על פי הרצאתו של פרופסור גיל מור (מנהל היחידה לאמונולוגיה של הפוריות באוניברסיטת ייל, ארה"ב) היא, כי הכימותרפיה גורמת למעשה לפצע ותהליכים דלקתיים בגידול. זה גורם לתאי גזע העמידים לכימותרפיה ושרובם המכריע הם מסוג CD44 positive להתחלק מחדש, וזאת כדי לעזור ולהשתתף בתהליך תיקון tissue repair של הרקמה הפגועה והדלקתית שנוצרה כתוצאה מהטיפול הכימותרפי. הם עושים זאת באמצעות הפרשה של ציטוקנים בעיקר אינטרלוקין 6. לאחר שהם מסיימים את תהליך התיקון של הפצע הם מתמיינים, והם אלה שברובם יוצרים את הגידול הבא (החוזר) שהוא בעל תכונות של עמידות גבוהה אף יותר לכימותרפיה.

 פרופסור גיל מור מסיים את הרצאתו כך: "כל פעם שהוא חוזר (הסרטן), וכל פעם שאנחנו נותנים טיפול, בעצם, וזה רק בינינו, מה שאנחנו עושים, זה גירוי לריפוי ולחידוש. המטרה שלנו היום זה לגלות משהו שיהרוג את התאים האלה, תאי הגזע הסרטניים. מה שיש היום בקליניקה, לא עושה כלום לתאים האלה".

 קישור להרצאתו המאלפת בעברית של פרופסור גיל מור

www.youtube.com/watch


 קפה/קפאין וסרטן בכלל וסרטן מסוג גליומה בפרט 

ישנם מספר מחקרים המצביעים על הערך המוסף של קפה במניעה של סרטנים שונים.
שני מחקרים שפורסמו בגיליון פברואר 2005 The Journal of the National Cancer Institute בדקו את ההשפעה של שתיית קפה על הסיכון לחלות בסרטן.
המחקר היפני הראה כי אנשים ששותים קפה באופן קבוע, חולים כ-50% פחות בסרטן כבד לעומת אנשים שלא שותים קפה כלל. מחקר שני מ- Harvard School of Public Health הראה כי שתייה של קפה נטול קפאין דווקא יש השפעה דומה לזו של המחקר היפני על הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

חשוב לציין כי למרות שהמחקרים הנ"ל כללו מספר גדול של משתתפים, הם ככלות הכל מחקרים אפידמיולוגים בלבד. הם לא ממש בדקו באופן ישיר את השפעתו של הקפה, והמשתתפים בהם לא נבחרו באופן רנדומאלי.

יש מספר מחקרים נוספים המצביעים על ערכו האנטי-סרטני של קפה בגידולי גליומה (סרטני מוח).
המחקר של Holick et al in January 2010 כיסה 335 מקרי גליומה והצביע על ירידה של 40% במקרי גליומה בקרב אנשים ששתו 5 או יותר כוסות קפה או תה ביום.  אחוזים אלה היו אפילו גבוהים יותר (54%) בקרב גברים.
Holick CN, Smith SG, Giovannucci E, Michaud DS. Coffee, tea, caffeine intake, and risk of adult glioma in three prospective cohort studies. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2010 Jan;19(1):39-47.

מאמר של Michaud et al שפורסם ב- נובמבר 2010 העלה ממצאים דומים. בקרב אנשים שדיווחו כי הם שותים חצי כוס קפה או תה ביום, הסיכון לחלות בגליומה קטן ב-34%, והיה קטן אף יותר בקרב גברים (41%) לעומת אנשים שדיווחו כי אינם שותים כלל קפה או תה.
Michaud DS, Gallo V, Schlehofer B, Tjønneland A, Olsen A, Overvad K, et al. Coffee and tea intake and risk of brain tumors in the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC) cohort study. Am J Clin Nutr. 2010 Nov;92(5):1145-50.

נכון כי הרבה פעמים לא ברור אם דברים מסוימים שנמצאו כמורידי סיכון לחלות בסרטנים מסוימים, גם יוכחו כיעילים בטיפול באותם סרטנים. במקרה של קפה וגליומה, יש דווקא עדויות לא רעות כי אכן לקפה יש ערך טיפולי משלים.

המחקר של Kang et al שראה אור בפברואר 2010 דיווח על כך שקפאין עיכב  in vitroנדידה (migration) של תאי גליומה, וכו"כ הראה גם in vivo בעכברים שהושתלו בהם גידולי גליומה כי קפאין הגדיל משמעותית את הישרדותם.
Kang SS, Han KS, Ku BM, Lee YK, Hong J, Shin HY, et al. Caffeine-mediated inhibition of calcium release channel inositol 1,4,5-trisphosphate receptor subtype 3 blocks glioblastoma invasion and extends survival. Cancer Res. 2010 Feb 1;70(3):1173-83.

מכיוון שהטיפול בקו ראשון לחולי סרטן מוח כיום הוא לרוב שילוב של טיפולי קרינה וטמודל (תרופה כימותרפית אוראלית) לקפה/קפאין יש תרומה חשובה. קפאין הופך תאי גליומה לפגיעים יותר לכימותרפיה ולקרינה המייננת.
Sinn B, Tallen G, Schroeder G, Grassl B, Schulze J, Budach V, Tinhofer I. Caffeine confers radiosensitization of PTEN-deficient malignant glioma cells by enhancing ionizing radiation-induced G1 arrest and negatively regulating Akt phosphorylation. Mol Cancer Ther. 2010 Feb;9(2):480-8


היכולות האנטי-סרטניות של קנביס (מריחואנה)

שני הסרטונים המצורפים כאן בקישור הם ראיון של ביוכימאי חוקר סרטן בשם Dennis Hill ממרכז הידוע לחקר סרטן של אוניברסיטת MD Anderson בטקסס ארה"ב.  ל - Dennis היה סרטן ערמונית אגרסיבי ומפושט. הוא החליט לטפל במחלתו בקנביס רפואי,  ובתוך 6 חודשים נרפא לחלוטין.

ההסבר המדעי לפעילותו של הקנביס: המערכת ה-אינדו-קנבינואידית, אשר מהווה חלק מהמערכת החיסונית של גופנו, היא זו שמבצעת פעילות על התאים הסרטניים. תאים שהופכים לתאים סרטניים מכילים מספר גדול יותר של קולטנים (רצפטורים) לקנבינואידים מאשר תאים בריאים. מערכת החיסון חשה בשוני זה ושולחת  אננדמייד (האינדוקנבינואיד שגופנו משתמש בו) לתא הסרטני. האננדמייד נקשר לרצפטורים (קולטנים) אלה בתא וממריץ יצור של חומר הנקרא סרמייד בתא הסרטני. הסרמייד הורג את המיטוכונדריה של התא הסרטני וכך גורם למותו.

www.jmbblog.com/2011/12/researcher-cure-his-own-stage-iv-cancer-with-cannabis-oil/


רגישות סינרגטית של סרטן שד מסוג טריפל נגטיב ל-ציספלטין, ג'מזר ומעכבי פארפ

מסתבר כי סרטן שד מסוג טריפל נגטיב דומה בפרופיל הגנטי שלו ובחוסר יכולתו לשקם DNA לסרטן שד הקשור למוטציית BRAC1. תאי סרטן שד מוטנטים BRCA1 הם בעלי רגישות (תגובה טיפולית) לתרופות הכימותרפיות ג'מזר, ציספלטין ולתרופה מעכבת פארפ.
הנחתם של החוקרים הייתה כי גם סרטן שד טריפל נגטיב יגיב היטב לפרוטוקול זה.
מחקר שערכו Kedar Hastak, Ellisabeth Alli, James M. Ford הראה אכן כי הוספת מעכבי הפארפ (PJ34 או siRNA) לפרוטוקול הכימותרפי של ג'מזר וציספלטין הניבה תוצאות טובות יותר .

ניאצינמיד (Niacinamide) הוא סוג של ניאצין (ממשפחת ויטמיני ה – B) אשר יש לו תכונות מעכבות פארפ (Parp Inhibitor).
לנשים עם סרטן שד טריפל נגטיב המטופלות בג'מזר וציספלטין שווה לשקול הוספה של מינון גבוה (כ-3000 מ"ג ביום מחולק ל-3 לקיחות) של ניאצינמיד לתגובה טיפולית טובה יותר.


http://cancerres.aacrjournals.org/content/early/2010/08/25/0008-5472.CAN-09-4521

ניאצינמיד (כמעכב פארפ) סינרגטי עם התרופה ציספלטין, ומפחית מרעילותה למערכת העצבים ההיקפית (נוירופתיה) וזאת ללא קשר דווקא לסרטן שד בלבד.

http://www.aacrmeetingabstracts.org/cgi/content/abstract/2006/1/506


תרומה האנטי-סרטנית של התרופה לטפילים ורמוקס(מבנדזול

Mebendazole היא תרופה גנרית (עם מעט תופעות לוואי) המשמשת לטיפול בתולעי מעיים. היא נחשבת ל - spindle poison משום שהיא מפריעה להתהוות מיקרוטבולות בתאים.

 
בשנים האחרונות יש מחקרים המצביעים על כך כי לתרופה יכולת לגרום לאפופטוזיס (הרג מתוכנת) של תאי סרטן שונים גם במבחנות וגם בעכברים.
 
המחקר הבא מראה כי מינון נמוך של התרופה ((0.1 to 0.8 microM הרג תאי סרטן שונים כולל ריאות, שחלות, שד, אוסטאוסרקומה ומעי גס. מחקרים אלה הראו גם כי לתרופה יש גם ערך מעכב אנג'יוג'נזה (מפריעה לצמיחה של גידולים סרטניים, ע"י שמעכבת מהם בנייה של כלי דם חדשים הנדרשים להם).

 בניגוד לתרופות כימותרפיות כמו טקסול ותרופות כימותרפיות מאלקלות (ציטוקסן, ציספלטין, אוקסליפלטין, קרבופלטין, מלפלן, טמודל, אייפוספמיד ונוספות), Mebendazole אינה פוגעת בתאים בריאים.

 
המחקר הבא מראה כי Mebendazole הורגת שני סוגים של תאי מלנומה העמידים לכימותרפיה. החצי מינון הציטו טוקסי המקסימלי היה 0.32 microM.
 
 
התרופה סותרת החומצה הוותיקה סימידין (cimetidine) עובדת בסינרגיה עם Mebendazole,  ומגדילה את הפעילות האנטי-סרטנית שלה בשל עיכוב פינויה של Mebendazole ע"י הכבד.

 לצערינו הרב, הסיכויים ש - Mebendazole ו- cimetidine (סימידין) שגם לה ערך אנטי-סרטני בפני עצמה (אכתוב עליה בקרוב מאמר נפרד) תעבורנה מחקרים (באנשים) בנושא יעילותן להילחם במחלות אונקולוגיות קטנים. הפטנט עליהן פג מזמן ולכן התמריץ הכלכלי לא קיים יותר.


 
מסתמן כי טיפולים בסרטן השד מאיצים ירידה בתפקוד קוגניטיבי

שיקאגו, יולי 12, 2007. נתונים חדשים קושרים חוסרים באסטרוגן וירידה בתפקוד קוגניטיבי, קשר היכול להסביר חלקית מדוע מטופלות/מבריאות סרטן שד רבות מדווחות על בעיות קוגניטיביות אחרי טיפולים שעברו. חוקרים מפנים תשומת לב לסכנות הפוטנציאליות של שילוב טיפולים אנדוקריניים עם כימותרפיה, אשר כמעט ולא נבדק עד כה. הצוות אשר דיווח על הנושא בכנס ה-43 של החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) בדק את ההשפעות הנוירו-פסיכולוגיות של השימוש בטמוקסיפן ובארומזין לאחר הטיפולים הכימותרפיים.

הקשר בין תלונות על ליקויים קוגניטיביים בחיי יומיום וכימותרפיה אדג'ובנטית לסרטן שד הוא קיים ומבוסס, אמרה בהרצאתה קריסטינה שילר מהמכון הלאומי ההולנדי לחקר הסרטן.
"התפקיד של טיפולים אנדוקריניים בהקשר לבעיות הקוגניטיביות האלה אינו לגמרי ברור".
אולם הוסיפה גם "מכיוון שחוסרים באסטרוגן עלולים להיות בעלי השפעה שלילית על יכולות שכליות מסוימות, סביר לטעון כי טיפולים אנדוקריניים משפיעים על תפקודים קוגניטיביים, וזאת בנוסף להשפעות של הכימותרפיה".

החוקרים בחנו מטופלות סרטן שד פוסט- מנאפוזיות מתוך מחקר ה- TEAMהידוע שכלל 4,400 מטופלות מארצות שונות.
המחקר שנוהל ע"י Cancer Research Campaign Trials Unitמבריטניה החל בשנת .2001 מטופלות נחלקו באקרעי לשתי קבוצות, האחת קיבלה טמוקסיפן (20 מ"ג/יום) והשנייה ארומזין (25 מ"ג/יום). כמו כן מטופלות אלה קיבלו גם טיפול כימותרפי מסוג AC שהוא שילוב של התרופות אדריאמיצין וציטוקסן. החוקרים השוו את התפקודים הקוגניטיביים של הנשים בשתי קבוצות הנ"ל לתפקודי נשים בריאות. ואכן דווחו קשיים קוגניטיביים בקבוצות המחקר.

המטופלות עברו מבדקים נוירו-פסיכולוגיות, ורואיינו לגבי תלונותיהן בתחום הקוגניטיבי שנה וחצי עד ארבע שנים לאחר הכימותרפיה. בתקופת המיבדקים הן עדיין היו במהלך הטיפולים האנדוקריניים. החוקרים מדדו דיכאון ותשישות. קבוצת הנשים הבריאות עברה גם היא את אותם מבדקים.

לאחר בקרה על משתנים כמו IQ וגיל, גם המשתמשות בטמוקסיפן (n=30) וגם המשתמשות בארומזין (n=51) קיבלו ציונים משמעותית נמוכים יותר על מהירות בעיבוד נתונים בהשוואה לקבוצת הנשים הבריאות (זמני תגובות P = .023 ו- ( P = .008. המשתמשות בטמוקסיפן קיבלו ציונים נמוכים משמעותית על גמישות מחשבתית (Stroop card 3; P = .007) וכן על שטף קטגורי (P < .0001) מהציונים שקיבלו הנשים הבריאות.

המשתמשות בטמוקסיפן ובארומזין דיווחו על מספר משמעותי גדול יותר של הפרעות זיכרון בחיי היומיום בהשוואה לנשים הבריאות. החוקרים טענו אם כן, כי "תוצאות אלה מרמזות כי לטיפולים אנדוקריניים בשילוב עם כימותרפית AC יש השפעה שלילית על תפקודים קוגניטיביים מסוימים".

ממצאים אלה גם מנפקים הוכחות על ההשפעות הקוגניטיביות הייחודיות שיש לטיפולים אנדוקריניים שונים. גברת שילר ועמיתיה הוסיפו כי לתלונות על הפרעות קוגניטיביות היה מתאם (קורלציה) עם עייפות ודיכאון ולא עם תוצאות מבחנים.


American Society of Clinical Oncology 43rd Annual
Meeting: Abstract 566. Presented June 2, 2007 


 ברומופירובט (Bromopyruvate) לטיפול בסרטן כבד וסרטנים אחרים

מדענים באוניברסיטת ג'והן הופקינס בארה"ב מצאו כי הכימיקל הידועכ- 3-bromopyruvate הורג סרטן כבד מסוג הפטומה, וכמו כן מצליח לכווץ גידולים סרטניים ששלחו גרורות לריאות. החומר דומה בהרכבו למולקולת לקטאט הנוצרת באופן טבעי ממטבוליזם של סוכר. הוא פועל באמצעות המנגנון של הרעבת התאים הסרטניים תוך שהוא מוריד את רמות האנרגיה (יחידות ה-ATP) בתאים הסרטניים.

סרטן כבד אשר קשור הרבה פעמים לוירוס ה-הפטיטיס B פוגע בכ- 16,600 אמריקאים בשנה. עם זאת שכיחותו גבוהה בהרבה במדינות מסוימות באפריקה ובאסיה. אופציות טיפול בסוג סרטן זה הן בעלות סיכויי הצלחה קלושים, עובדה המחזקת את הצורך במציאת אלטרנטיבות.
החוקרים: ד"ר פיטר פידרסן, ד"ר יאנג קו וד"ר גשווינד פתחו אפשרות להזרקה תוך עורקית (intraarterially) של החומר ישירות לגידולים בכבד.

3-bromopyruvate הצליח להרוג ביעילות רבה סרטן כבד בארנבות ובחולדות, תוך שהוא אינו פוגע בתאים בריאים ובעל רעילות זניחה. במחקריה עם חולדות מצאה ד"ר קו כי טיפול בתאי סרטן כבד ב- 3-bromopyruvate גרם לעצירת יצור ה- ATP (יחידות האנרגיה) בתאים אלה תוך 30 דקות בלבד, וההוכחה החזותית של מות תאים אלה היה כמעט מיידי. היא גם נוכחה כי היה צורך בכמויות הגדולות פי 4 מאלה שגרמו להרג התאים הסרטניים, כדי להתחיל להוריד את רמות האנרגיה בתאי כבד בריאים.

ד"ר קו הזריקה תאי סרטן כבד של חולדות לחלל הבטן או גבן של 33 חולדות. 19 מהחולדות קיבלו הזרקה יומיומית של 3-bromopyruvate ישירות לגידולים במשך 5 ימים או יותר, דבר שגרם לכל התאים הסרטניים להיעלם בתוך 4 שבועות. לעומת זאת, היא נאלצה, לאחר 10 ימים להמית בזריקה את 14 החולדות שלא טופלו בחומר, שכן גידוליהן גדלו בקצב מהיר.

כדי לוודא כי אכן התרכובת הרגה לחלוטין את הגידולים הסרטניים בחולדות שטופלו, ד"ר קו וד"ר פידרסן השתמשו בגלוקוזה רדיואקטיבית לצורך בדיקת פט סיטי (pet ct) שערכו ל-4 מהחולדות בקבוצת המחקר. הם אכן מצאו כי "נקודות חמות" של קליטה נעלמו לאחר מספר שבועות.

מחקרים מאוחרים יותר עם ארנבות שפתחו גרורות של סרטן כבד בריאותיהן, הראו כי גרורות אלה הצטמצמו משמעותית לאחר שימוש תוך ורידי (IV) ב- 3-bromopyruvate. ההשערה היא כי החומר יעיל גם בסוגי סרטנים נוספים.

המחקרים בבי אדם מתעכבים בינתיים; באשר לסיבות לכך, רב הנגלה על הנסתר. על התככים, מאבקי הכוח והיוקרה האחראים אולי לעיכובים  ניתן לקרוא בקישור הבא:
http://www.law.com/jsp/article.jsp?id=1124787912428

יש לקוות כי החומר המסתמן כמבטיח כל כך ייחקר בבני אדם ובהקדם. 


 

מיומנו של מורה לביולוגיה בדימוס:
על סרטן הדם בו לקיתי ועל Artemisia
צבי אורלן


"לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה
יסור יסרני יה ולמוות לא נתנני" (תהילים קיח 17,18)

יום אחד לפני למעלה מארבע שנים, אני יושב מול צג המחשב ולפתע חשך עלי עולמי... הפסקתי לראות... סביבי חושך פתאומי באמצע היום...
הבנתי שקרה לי משהו, חשבתי אולי אירוע מוחי...התרוממתי ופילסתי דרכי בחשיכה אל המיטה בחדר הסמוך, התיישבתי על המיטה, קראתי לאשתי וביקשתי ממנה שתתקשר לרופא המשפחה ותספר לו שהפסקתי פתאום לראות.... הרופא הורה לה להעביר אותי מיד לחדר מיון....אחרי מספר דקות בעוד אשתי מדברת עם הרופא הרגשתי בנצנוץ אור ופתאום חזר אלי מאור עיני וכאילו שום דבר לא קרה. צעקתי לאשתי שתגיד לרופא שראייתי חזרה... הרופא עמד על דעתו ושלח אותי לבית החולים. בדרך בעודי באמבולנס שוחחתי עם האחות המלווה על מנת לבחון האם נשארתי שלם... שהיתי בבית החולים מספר ימים ועברתי בדיקות מקיפות.
באחד הימים מופיעה ליד מיטתי רופאה מהמחלקה ההמטואונקולוגית ומספרת לי: "מצאנו בבדיקות הדם שלך שיש לך יותר מידי לימפוציטים ופחות מידי נויטרופילים וזה אחד הסימנים שאתה לוקה בסרטן דם הקרוי( (C.L.L Chronic lymphocytic leukemia !"
בינתיים אתה יכול להמשיך לחיות כרגיל אך עליך להיות במעקב צמוד במחלקה האונקולוגית שלנו. כך הגעתי למחלקה לבדיקות תקופתיות כל שלושה חודשים במשך כשלוש שנים וכל הזמן תמונת הדם נשארה אותה תמונה .
במשך כל אותו זמן היה ההמוגלובין נמוך וטופלתי באריתרופוייטין כדי להביאו למצב נורמלי.
בו בזמן חלו שינויים בבלוטות הלימפה ונוצרו בהן גושים קשים שהלכו ותפחו עד שהגיעו לממדים גדולים שממש הפריעו לתפקודים שוטפים.
לפני כשנה וחצי הציעה לי מנהלת המחלקה האונקולוגית לקבל טיפול תרופתי לבעיה. שאלתי אותה מה טיבה של התרופה והיא השיבה תרופה ציטוטוקסית. סירבתי ואמרתי לה, שאם היא חושבת שהגיע הזמן לתת טיפול, אני אבחר בטיפול שנראה לי, והמחלקה תמשיך לבדוק את מצבי, כמו שהיה עד היום. מנהלת המחלקה ד"ר אטיאס הסכימה.
פניתי למיודעי ד"ר מרדכי הוכברג סיפרתי לו את המקרה והוא היפנה אותי למוריס בבית מרקחת נצח ישראל בתל אביב המייבא תרופה חדשנית לסרטן מצמח הגדל בסין.
בשיחה טלפונית, מוריס אישר לי שיש לו את התרופה מסין במלאי. ושעלותה כ- 300 שקל בחודש.
לשאלתי מהו הצמח ממנו רוקחים את התרופה הוא ענה -Artemisia הגדלה בסין. הודיתי לו וסיפרתי שאצלי בגינה גדלה Artemisia arborescensהקרויה בעברית לענה שיחנית ובלשון העם "שיבה", והחלטתי לנסות תחילה את הלענה שלי...
חיפשתי במנוע החיפוש Googleבאמצעות המשפט: Artemisia cure Cancer וקיבלתי כמה אלפי מקורות מרתקים בין השאר מסופר בהם על תרופה ישנה למחלת המלריה שנתגלתה בסין, שקיבלה עדנה במחקר באוניברסיטאות בארה"ב בחקר מחלת הסרטן...
מאז אותו יום התחלתי לשתות "תה שיבה" שתי כוסות ביום אחת בבוקר ואחת בערב.
לא המתקתי את טעם הלענה –
א. משום שמצאתי במאמרים רבים שצריכת סוכר מחלישה את מערכת החיסון
ב.משום שאהבתי את המשקה הזה כמו שהוא...
כחודש אחרי תחילת שתיית "השיבה" בבדיקת הדם הראשונה חל מהפך. תמונת הדם השתנתה למצב נורמלי. (אחוז הלימפוציטים ואחוז הנויטרופילים לא חרגו מהעקומה הנורמלית) . אבל בלוטות הלימפה עדיין היו נפוחות וקשות כך המשכתי עוד מספר חודשים לשתות "תה שיבה" ובלוטות שהגיעו בחלקן לגודל אגרוף קטנו ונמוגו לאיטן ...
היום גם האנקולוגית שבדקה אותי לא מצאה שום זכר למה שהיה...מזה כחצי שנה שנעלמו סימני המחלה. לפני קרוב לשנה קיבלתי את זריקת האריתרופוייטין האחרונה ורמת ההמוגלובין בגבולות העקומה הנורמלית.

למעוניינים ברשימת ספרות בנושא: חפשו במנוע החיפושGoogle בעזרת המשפט:Artemisia cure Cancer ותקבל מקורות מרתקים רבים.


מוקדש בתודה מקרב לב
למחלקה פנימית ג' במרכז הרפואי בני ציון בחיפה בראשות ד"ר אפרת וולפוביץ וסגנה ד"ר טוב, למחלקה ההמטו-אונקולוגית בראשות ד"ר אטיאס, לראש מחלקת הנפרולוגיה ד"ר שמעון שטרוך ולרופאת המשפחה שלי ד"ר ליאורה שבתאי, על טיפולם המסור במצוקותי שנעלמו בינתיים.
 

הערותיו של שלמה גוברמן:

כמטפל, הדבר המענין אותי במיוחד בסיפור ההחלמה הנ"ל הוא כי מדובר במה שקרוי בז'רגון המקצועי: single agent. צבי לא השתמש בתוספים אחרים, לא בצמחי מרפא או תרופות נוספות, וגם לא שינה את אורח חייו ותזונתו. עובדות אלה מאפשרות לייחס לארטמיסיה את סיבת החלמתו של צבי מהלויקמיה ממנה סבל.


תוצאות מעודדות עם תה ירוק (EGCG) בלויקמיה מסוג CLL

חוקרים ב- MAYO CLINIC מדווחים על תוצאות חיוביות של מחקר עם EGCG (הפוליפנול בעל הערך התראפויתי העיקרי בתה ירוק) בלויקמיה מסוג CLL. רוב המטופלים שהשתתפו במחקר חוו צמצום של 50% ויותר בגודלן של בלוטות הלימפה, זאת על פי דיווח מפיו של Tait Shanafelt המטולוג ב-MAYO CLINIC והחוקר המוביל.
תוצאות המחקר פורסמו ב-27.5.2009  ב- ירחון לאונקולוגיה קלינית  Journal of Clinical Oncology
33 המשתתפים במחקר קיבלו מינונים שונים של החומר שנעו בין 400-200 מ"ג פעמיים ביום. גם המינונים הגבוהים נסבלו היטב ע"י המטופלים, ולא גרמו לכל תופעות לוואי. החוקרים העריכו כי גם במינון של 2,000 מ"ג פעמיים ביום, עדיין לא הגיעו למינון הנסבל הכי גבוה.
עקב התוצאות המאוד מעודדות, עומד להתחיל בקרוב מחקר נוסף בפאזה 2, בו המטופלים יקבלו כולם את המינון הגבוה של 2,000 מ"ג פעמיים ביום.

http://www.world-science.net/othernews/090526-gallate


וויטמין D וסרטן ערמונית

מחקר קליני נערך כרגע בקנדה, בו משתמשים במינונים של 40,000 יחידות בינלאומיות ביום של הוויטמין בחולי טרשת נפוצה.

המעקב אחר המטופלים היה לתקופת זמן ממוצעת של 44 חודשים. הסיכון למוות מהמחלה בפרק זמן זה היה נמוך משמעותית נמוך יותר בקרב החולים עם רמות ויטמין D בינוניות וגבוהות. הסיכון למוות הוקטן ב- 60% בקרב הקבוצה עם רמת הוויטמין D הבינונית, ו- 85% בקרב הקבוצה עם הרמה הגבוהה. תוצאות אלה מצביעות על כך שהסיכון למוות מהמחלה לאנשים עם הרמות הנמוכות של הוויטמין גבוהה כמעט פי 7 מאשר בקרב הקבוצה עם הרמה הגבוהה של הוויטמין בדמם.

 מכיוון שמחקר זה היה רטרוספקטיבי, הוא נותן חיזוק משמעותי לנתונים החיוביים שהצטברו עד כה לגבי וויטמין D. כיום יש כבר תוצאות דומות לגבי סרטנים השכיחים האחרים כמו: שד, מעי גס, וריאות.

מחקרים אפדימיאולוגים מוקדמים מצביעים על כך ששכיחות סרטן הערמונית גבוהה יותר בקרב גברים החיים בארצות צפוניות. יתרה מכך, המחלה מתקדמת מהר יותר אצל חולי סרטן ערמונית החיים במדינות צפוניות, והם מתים מוקדם יותר מאשר חולים המתגוררים בארצות דרומיות שטופות שמש. תוצאות מחקרים אלה דומים לתוצאות שהתקבלו בקרב חולים בסרטנים אחרים.

 

 

  דקסמטזון- חרב פיפיות

 דקסמטזון ((Dexamethasone היא תרופה סטירואידית ממשפחת ה- גלוקוקורטיקוסטרואידים
(glucocorticosteroid). היא גרסה סינטטית של הורמון טבעי המיוצר בבלוטות האדרנל.

 באונקולוגיה משתמשים ב-דקסמטזון בעיקר ל:

  1. טיפול מונע לאלרגיות שעלולות להתפתח לתרופות כימותרפיות מסוימות.
  2. כטיפול מונע לתופעות לוואי של כימותרפיה (בעיקר בחילות והקאות)
  3. להגברה של תיאבון אצל חולים אונקולוגיים.
  4. למניעה וטיפול בבצקות כתוצאה ממצבים דלקתיים (בעיקר בסרטני מוח).
  5. כטיפול עזר (במקביל לכימותרפיה) בלוקמיות ולימפומות מסוימות, בהן נמצא כי לתרופה ערך אנטי- ניאופלסטי.
עם זאת יש גם מספר מחקרים המצביעים על העובדה כי דקס (כפי שהיא נקראת בקיצור בז'רגון הרפואי)מגנה על תאי סרטן של מחלות סרטן שונות מהרג ע"י תרופות כימותרפיות.

 סרטן שד

כמעט כל מטופלת סרטן שד המקבלת את התרופות אדריאמיצין ו-טקסול מקבל דקסמטזון כטיפול הכנה מונע. צוות חוקרים מאוניברסיטת שיקגו פרסמו ב-2004 תוצאות מחקר שביצעו המראות כי דקסמטזון הפחית את יעילותן של התרופות הנ"ל ביותר מ - 25%

 סרטן מוח מסוג גליובלסטומה מולטיפורם

 מחקר שבוצע ע"י המחלקה לנוירולוגיה בבית ספר לרפואה באוניברסיטת דרום קרוליינה ארה"ב ואשר פורסם ב- 2004 מצביע כי דקסמטזון מגנה על תאי גליובלסטומה מהרג מתוכנת ע"י התרופה טמודל.

 סרטני ראש צוואר (תאי קשקש) המטופלים באמצעות התרופה הביולוגית ארביטוקס

 מחקר שבוצע בבית הספר לרפואה באוניברסיטת גטה בפרנקפורט, גרמניה מצביע על כך כי דקסמטזון מפריעה לפעילות של הנוגדן ה-חד שבטי ארביטוקס בסרטני ראש וצוואר מסוג תאי קשקש.

התרופה לא נמצאה כמפריעה או מחלישה את הנוגדן בסרטנים אחרים.

 סרטן הפטומה (סרטן שמקורו בכבד)

 מחקר במרכז הרפואי Chi Mei  בטייוואן שהתפרסם ב-2008 מצביע כי דקסמטזון מגינה על תאי סרטן מסוג הפטומה ממוות

 יתכן כי יש מקום להערכה מחדש של השימוש הנפוץ כל כך בדקסמטזון, לפני מתן תרופות כימותרפיות, לאור העובדות והמחקרים הנ"ל המראים כי היא גם מפחיתה מיעילותן.

 

 

pheochromocytoma

רק כ-10% מגידולי pheochromocytoma הם ממאירים (במקרה של PCC גם תלוי כיצד בדיוק מגדירים ממאירות).

ממבחינה היסטופתולוגית, קשה ביותר להבדיל בין PCC ממאיר לשפיר.
הדבר היחידי שיכול אולי לשמש מרקר במחלה זו הוא manganese superoxide dismutase
רמות נמוכות משמעותית, יכולות להצביע על כך שהגידול ממאיר.

מבחינת התנהגות הגידול, הבדלים אבחנתיים בין ממאירות לשפירות נתמכים בעיקר על כך שאם הגידול שלח גרורות לאיזורים נטולי CHOROMAFFIN (תאים אנדוקריניים) הרי שניתן לאבחנו כממאיר.

מעבר לאלמנטים תורשתיים, יש סברה מבוססת כי מינרלים מסוימים משחקים תפקיד כגורמי סיכון להתפתחות pheochromocytoma, כמו למשל רמות גבוהות של מנגן, ורמות נמוכות של ברזל ו/או נחושת.

מטפלים ברפואה אלטרנטיבית/ ישתמשו במידע הנ"ל להתווית טיפול במחלה. לדוגמא: כרומיום הוא האנטגוניסט של מנגן (מינרל הגורם לשגשוג של (pheochromocytoma. תיסוף בכרומיום 1000 מק"ג או אפילו יותר יכולות לגרום להורדה של מנגן, ולהטבה במצב המטופל.

 
עמוד הבית | תוכן העניינים | פרקים נבחרים | אודות המחבר | מטופלים וקוראים מגיבים | הזמנת הספר | מאמרים
 כל הזכויות שמורות לשלמה גוברמן Copyright © 2014  טלפון להזמנת הספר: 7403031 09   
 בניית אתרים