עמוד הבית
תוכן העניינים
פרקים נבחרים
  • הקשר המפתיע בין שמש וסרטן
אודות המחבר
מטופלים וקוראים מגיבים
הזמנת הספר
מאמרים


   פרק שמונה עשר: הקשר המפתיע בין שמש וסרטן

שאלה: איזו קבוצת אנשים באוכלוסיה חולה באחוזים גבוהים יותר בסרטן עור מסוג מלנומה, אנשים העובדים בחוץ וחשופים לאור השמש, או אנשים המבלים את רוב שעות עבודתן במשרד המואר באור פלורצנטי? ובכן, בניגוד לדוגמות הרפואיות המקובלות, מחקרים מצביעים כי דווקא אנשים המבלים שעות רבות במשרד סגור ללא אור שמש חולים יותר במלנומה. נשמע מפתיע נכון?
חשיפה לשמש במינון נמוך לא רק שאינה מזיקה אלא היא חיונית לגופנו. היא מורידה את הסיכון לסרטני: שד, מעי גס, וערמונית.
ד"ר וויליאם גרנט (Dr William Grant), חוקר ממדינת וירג'יניה ארה"ב, חקר את ההבדלים במספר מקרי הסרטן כפונקציה של מקום מגורים בארה"ב. עבודתו, אשר התבססה על נתונים מאטלס של תמותת הסרטן, מצא כי מספר מקרי המוות מסרטני: מעי גס, שד ושחלות באיזור בוסטון וניו אינגלנד בשנים 1994-1950היה גבוה פי 2 מאחוז מקרי המוות מסרטנים אלה במדינות הדרום מערביות בארה"ב. הוא מצא קשר זהה גם ב- 13 סוגי סרטן אחרים. הערכתו היא, כי היו כ- 23,000 מקרי סרטן בממוצע בשנה המשויכים להבדלים בקרינה אולטרא סגולית בין המדינות הצפוניות למדינות הדרומיות שטופות השמש בארה"ב, ואשר היה אפשר למנוע אותם, אם אנשים היו מקבלים יותר ויטמין D מקרני השמש. בהסתמך על תוצאות מחקרו באמריקה, הוא מעריך כי 25% ממקרי סרטן השד בבריטניה הם תוצאה של חוסרים בויטמין D.
 
במחקר שערך ד"ר וויליאם גרנט (Dr Wiiliam Grant), הוא גילה כי חשיפה לא מספקת לקרינה אולטרא סגולית עלולה להוות גורם סיכון חשוב לסרטנים במדינות בצפון אירופה ובצפון ארה"ב (March,2002; 94:1867-75).
 
סביר ביותר להניח כי מנגנון ההגנה שהשמש מספקת הוא ויטמין D אשר מסונתז בגוף באמצעות חשיפה לקרני אולטרא סגול B. לטענתו איזורים מסוימים בצפון ארה"ב הם חשוכים במידה כזו, שהסנתוז של ויטמין D מפסיק כמעט לחלוטין.
 
ד"ר ג'וסף מרקולה (www.mercola.com- אחד מאתרי הבריאות הפופולריים ביותר בעולם) אומר: "אנשים מאמינים כי חשיפה לשמש גורמת לסרטן, אולם זה רחוק מאוד מהאמת. חשיפה לשמש מנמיכה למעשה את מקרי הסרטן". הוא מאמין כי "אכן חשיפת יתר לשמש מגדילה את אחוזי סרטני העור, אולם סביר יותר להניח כי סרטני עור נגרמים כתוצאה מהעיוות הנוראי שקיים ביחסי הצריכה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 לעומת חומצות שומן מסוג אומגה 6. צריכה מועטה של אומגה 3, ולעומת זאת, צריכה מרובה של אומגה 6, גורמת לאנשים להיות בסיכון גבוה להתפתחות סרטני עור".
"הפתרון הוא לא במריחה של כמויות גדולות של מגיני שמש, שכן תכשירים אלה מכילים חומרים רעילים, שרצוי לאנשים להימנע מהם. הגישה הנבונה היא להגביל את החשיפה לשמש כך שלא ניכווים. כויות שיזוף בשילוב של צריכה גבוהה של חומצות אומגה 6 מגדילות את הסיכון לסרטן עור".
 
ד"ר מרקולה מוסיף: "גם אם חשיפה לשמש מגדילה את הסיכון לסרטני עור, הרי שרוב סרטני העור הם שפירים ופחות מאיימים בהשוואה לסרטני: שד, מעי גס וערמונית אשר קשורים לחוסר חשיפה מספקת לקרני השמש. שנה את הדיאטה שלך וחשוף עצמך לשמש במידה מושכלת, וכך תוכל להנות מהתועלת של חשיפה לשמש".
 
נמצאו יחסים הפוכים בין אחוזי סרטנים באברים פנימיים לבין קרבת מגורים לאיזור קו המשווה. ככל שאוכלוסיות מתגוררות קרוב יותר לקו המשווה, כך קטנים אחוזי הסרטנים הפנימיים בקרב אותן אוכלוסיות. מחקר אשר הוכיח זאת בוצע ע"י ד"ר פרנק אפרלי (Dr Frank Apperly). ד"ר אפרלי מצא כי ככל שאנשים גרים קרוב יותר לקו המשוה כך קטן הסיכון שלהם לחלות בסרטנים פנימיים כמו: שד, ערמונית ריאות ומעי גס. בד בבד,  יש עליה בסיכון לסרטני עור, אולם סיכון זה יורד באיזורים קרים בהם הטמפ' הממוצעת היא 5.5 מעלות צלסיוס. הוא היה המדען הראשון שחקר את הקשר בין טמפ' לבין סרטן עור. גם הוא, כמו מדענים אחרים, גורס כי חשיפה לקרני שמש, היא דרך יעילה להוריד את הסיכון למוות מסרטנים פנימיים.
 
מספר מחקרים שנערכו ב- 20 שנים האחרונות תומכים בדיעה כי חשיפה לשמש מקטינה את הסיכון לחלות בסרטנים פנימיים. ב- 1992 פרסם ד"ר גורדון איינזלי (Dr Gordon Ainsleigh) מאמר במגזין לרפואה מונעת, בו הוא בחן ספרות רפואית בת 50 שנים בנושא הקשר בין סרטן לחשיפה לשמש. הוא הסיק כי התועלת בחשיפה סדירה לשמש היא לעין ערוך יותר גדולה מהסיכון לחלות בסרטני עור.
 
בנוסף לחשיבותו בספיגת מינרלים,ויטמין D מעורב במספר נוסף של פעולות חשובות. הוא מווסת את רמות הסידן בדם, וכך משפיע על מערכת העצבים. הוא משפיעה על הפרשת האינסולין של הלבלב, ומשחק תפקיד חשוב בוויסות של המערכת החיסונית. ויטמין D מעורב גם בגדילה והתבגרות של תאים. ניסויים בתנאי מעבדה, מצאו כי ויטמין D מעכב גדילה וחלוקה של תאים סרטניים.
 
נמצא אם כן, כי חשיפה מתונה ומושכלת לשמש בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחה"צ המאוחרות היא יעילה וגם בריאה. חשוב ביותר לא להיחשף חשיפת יתר וכמובן לא להיכוות.
 
דרמטולוג ניו יורקי ידוע בשם ברנרד אקרמן (Dr. A. Bernard Ackerman) אינו מסכים עם ההסברים הקושרים מלנומה ישירות לחשיפה לשמש.
”כל מי שטוען כי חשיפה לשמש גורמת למלנומה", אומר אקרמן, "צריך להסביר מדוע שחורי עור ואסיאתים מקבלים מלנומה, כמעט באופן בלבדי בעור שאינו נחשף לשמש כמו: כפות ידיים, כפות רגליים, ציפורניים וקרום רירית. גם בקרב לבנים, האיזורים שמקבלים מלנומה כמו: רגליים (בנשים) ו- גזע הגוף (בגברים) אינם מהאיברים החשופים הרבה לשמש".
                        
 
עמוד הבית | תוכן העניינים | פרקים נבחרים | אודות המחבר | מטופלים וקוראים מגיבים | הזמנת הספר | מאמרים
 כל הזכויות שמורות לשלמה גוברמן Copyright © 2009  טלפון להזמנת הספר: 7403031 09   
 בניית אתרים